הראשים הקוראים/כותבים

אופן פעולת הראשים הקוראים/כותבים

הראשים הקוראים/כותבים הראשונים ביצעו את פעולת הקריאה ואת פעולת הכתיבה באותו רכיב. הם הסתמכו על אפקט פיסיקלי פשוט: כאשר מעבירים זרם חשמלי בגוף מוליך חשמל, הוא יוצר סביבו שדה מגנטי, וכאשר אנו מעבירים גוף מוליך ליד שדה מגנטי, נוצר בגוף המוליך זרם.

כאשר אני מעבירים זרם בתוך הראש הקורא/כותב, הוא יותר סביבו שדה מגנטי, שממגנט את האזור הקרוב אליו בחומר הציפוי. אם נהפוך את כיוון הזרם, נקבל שדה מגנטי בכיוון הפוך על חומר הציפוי. אלו הם שני מצבי הכתיבה המתאימים לתכולתו של ביט אחד של מידע: שדה מגנטי בכיוון אחד ייחשב 0, בעוד ששדה מגנטי בכיוון השני ייחשב 1.

לעומת זאת, כאשר אני מניעים את הראש הקורא/כותב מעל חומר הציפוי מבלי להעביר בו זרם, השדות המגנטיים שתחתיו יוצרים בו זרמים. ושוב: שדה מגנטי בכיוון אחד ייצור זרם בכיוון אחד, בעוד ששדה מגנטי בכיוון השני ייצור זרם בכיוון השני. כך אני יכולים לקרוא 0 ו-1.

בראשים החדשים יותר ישנה טכנולוגיה חלופית ומדויקת יותר עבור הקריאה, ואי לכך נוצר צורך לפצל את הראש הקורא/כותב לראש קורא וראש כותב, אם כי שני הראשים עדיין יושבים ביחד על אותה הזרוע המכנית. הראש הקורא מסתמך על כך שישנם חומרים מסוימים, שההתנגדות החשמלית שלהם משתנה בשדות מגנטיים שונים. ממדידת התנגדות החומר מעל לחומר הציפוי ניתן להסיק האם השדה המגנטי הוא מסוג 0 או מסוג 1.

אחורה: הסבר כללי על הראשים הקוראים/כותבים

קדימה: מרווח הקריאה בין הראש הקורא/כותב לבין מגש הנתונים