הראשים הקוראים/כותבים

גובה הציפה

גובה הציפה הוא הרווח שבין הראש הקורא/כותב לבין פני המשטח ממנו הוא קורא (הראש הקורא/כותב "צף" מעל המשטח, ומכאן השם).

כאשר הדיסק במנוחה, הראשים הקוראים/כותבים נוגעים בו, וזאת מכיוון שישנו קפיץ בבסיס הזרוע המכנית הדוחף אותם כלפי המשטח. כאשר הדיסק מסתובב במהירות, נוצר כוח עילוי על הראשים, כתוצאה מדחיסת אוויר (בדיוק כמו מטוס שממריא). אי לכך, בעת פעולת הדיסק, הראש הקורא/כותב מרחף לו בגובה מסוים (וקבוע!) מעל המשטח.

עם זאת, אין לצפות לגובה ציפה נראה לעין: גובה הציפה הממוצע הוא כמה מיליוניות הסנטימטר. בדיסקים מודרניים, גובה הציפה מגיע עד לכדי מיליונית הסנטימטר. לשם השוואה, עוביה של שערת אדם הוא כ-4,000 מיליוניות-הסנטימטר! ואל אף גודל הגובה הקטן, דיסקים קשיחים במחשבים נייחים וניידים מגלים כושר עמידות מצוין, והראש כמעט לעולם אינו שורט את פני הדיסק או משנה את גובה. זאת מכיוון שדיסקים קשיחים הם רכיבים מפותחים מאוד טכנולוגית. הם מיוצרים בצורה אמינה ביותר שכמעט ואינה גורמת לתקלות כלשהן.

להערכת מהנדסי דיסקים, לא ניתן יהיה להמשיך לשמור על גובה ציפה ובד-בבד להגדיל את צפיפות הנתונים. מהנדסים אלו חוזים שבקרוב נשוב אל גובה ציפה אפס - כלומר, מגע של הראש המשטח. רק כך, הם חוזים, תוכל צפיפות הנתונים לגדול עוד.

אחורה: עקרונות הפעולה של הראשים הקוראים/כותבים

קדימה: הסבר על קריסת ראש קורא/כותב